מנהגים ומושגים לחנוכה

אלעזר הזקן
בספר החשמונאים ב' מסופר על אלעזר הסופר
שהיה אחד מנכבדי העם שאולץ בידי היוונים לאכול מבשר
.
החזיר, הוא סירב ומת על קידוש השם

אלעזר החשמונאי
אחד מבני משפחת החשמונאים. בספר החשמונאים מסופר על מות
הגבורה שלו: באחד הקרבות הוא ראה כי אחד הפילים, שהיו
.
מעין "חיל השריון" של היוונים באותם הימים, מקושט יותר מאחרים
.
אלעזר רץ ותקע את חניתו בבשר הפיל אשר נפל עליו וקבר אותו תחתיו

אנטיוכוס
.
אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס), המלך היווני שנגדו ונגד גזרותיו נלחמו המכבים

בית המקדש
בית המקדש השני הוקם על פי מסורתנו בשנת 352 לפנה"ס על ידי
שבי ציון מגולת בבל. הוא הבית שטוהר על ידי יהודה המכבי וצבאו
.
בשנת 164 לפנה"ס

גבורת הנשים
ביום השביעי של חנוכה נהוג לציין את גבורת הנשים כי "גם הן היו
באותו הנס" (תלמוד בבלי שבת כ"ג ע"א). ביום זה מזכירים כמה
מן הגיבורות הקשורות לחג כמו חנה ושבעת בניה, יהודית, וכן את
אחותם של החשמונאים שלפי אחת מן המסורות היא שהתחילה
את המרד, נהוג להזכיר ביום זה את יעל שהרגה את סיסרא וגיבורות
.
אחרות מן הימים ההם ומן הזמן הזה

דמי חנוכה
קרויים גם "מעות חנוכה". מנהג עתיק במערב אירופה לחלק לילדים
מטבעות כסף, וכן גם ל"מלמדים" ולשאר אנשים מן המערכת
.("
הקהילתית ("כלי קודש

"הנרות הללו"
.
הברכה הנאמרת לאחר הדלקת נרות החנוכה. מקורה במסכת סופרים

ויטראז'
.
קישוט לחנוכה

ויהי אור
סיומו של השיר "אנו נושאים לפידים", אחד מן השירים לחנוכה. אחד
".
מבתי השיר אומר: "נס לא קרא לנו... בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור

זאת חנוכה
היום השמיני של חג החנוכה. ביום זה מסיימים לקרוא בתורה את פרשת
הנשיאים שאותה נהוג לקרוא בחנוכה וקוראים את פרשת חנוכת המזבח
שהוקם על ידי בני ישראל בנדודיהם במדבר, הקריאה מתחילה במלים
זאת חנוכת המזבח" (במדבר, ז', פ"ד ואילך). מדרש מאוחר קושר זא"ת"
.
בגימטריא לח' = היום השמיני

חנה ושבעת בניה
,
מסורת (חשמונאים, ב', ז') על קידוש שם אלהים על ידי האם ושבעת בניה
שסירבו להפר את מצוות האל לאכול בשר חזיר ולהשתחוות לפסל, הבנים
.
הוצאו להורג בנוכחות האם

חנוכיה
המנורה שבה מדליקים את נרות חנוכה. השם חנוכיה ניתן
ל"מנורת-חנוכה"(השם שהיה נפוץ בגולה) רק בסוף המאה התשע עשרה
.
בירושלים, בידי חמדה בן יהודה אישתו של אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית

חשמונאים
אחד משמותיה של משפחת מתתיהו ובניו (ראה גם מכבי). יתכן כי מקורם של
.(
השם ושל המשפחה הוא מהכפר המקראי חשמון בנחלת יהודה (יהושע ט"ו כ"ו
.
מתתיהו ובניו היו ממשפחות הכהנים ששירתו בבית המקדש במשמרת יהויריב
.(
שושלת החשמונאים שלטה ביהודה למעלה ממאה שנה (63-167 לפנה"ס

טיהור בית המקדש
לאחר שחולל בית המקדש בידי היוונים חזרו המכבים וטיהרו אותו
.
לאחר שחזרו לשלוט בו

יהודה המכבי
.(
מצביא המרד החשמונאי ומטהר המקדש. נהרג בקרב אלעשה (161 לפה"ס

יהודית
אחד מן הספרים החיצוניים. היום השביעי של חנוכה נקשר במסורתנו
בספר זה המספר אודות יהודית שהמיתה את הולופורנס שר צבא נבוכדנצר
והצילה את עמה מתבוסה. בעדות שונות נוהגת סעודת נשים ביום זה בה מרבים
במאכלי גבינה לכבוד יהודית שהאכילה את הולופורנס גבינה לפני שכרתה
.
את ראשו וכן לזכר יעל שהישקתה את סיסרא בחלב במקום מים לפני שהרגה אותו

"כד קטן"
הגירסא העברית-ציונית ל"פך השמן" עליו מסופר במסכת שבת בתלמוד
.
הבבלי, ששמנו הספיק לשמונה ימים

כסליו
החודש השלישי בשנה. (התשיעי לפי המניין המקראי המתחיל בניסן) בחודש זה
.חל חג החנוכה

לביבות
.מאכל שלפי המסורת נהוג לאכלו בחנוכה.
עשוי מתפוחי אדמה

מעוז צור
.
פיוט שנוהגים לשיר לאחר הדלקת הנרות

מתתיהו
.
אבי שושלת המכבים

מודיעין
.
עיר הולדתם של המכבים

מכבים או מקבים
אחד משמותיהם של משפחת מתתיהו ובניו (ראה גם חשמונאי). מקורו
בכינויו של יהודה המכבי או המקבי (כינוייהם של שאר האחים: יוחנן
הגדי, שמעון התרסי אלעזר הנקרא חורן, יונתן הנקרא חפוש). משמעות
השם מכבי איננו ברור יש אומרים כי מ'כ'ב'י' הוא ראשי תיבות של מי
כמוך באלים ה' ויש המדמים את יהודה למקבת - פטיש גדול וחזק
.
ומסבירים כי מכאן שמו - מקבי

מנורת המקדש
המנורה שנעשתה בימי נדודי עם ישראל במדבר בידי בצלאל בן אורי. היא
עמדה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני. החנוכיה מסמלת
את הדלקת הנרות מחדש במנורה בידי החשמונאים. יתכן שהסיבה לכך
שנעשו שמונה קנים בחנוכיה ולא שבעה היא שעל פי ההלכה אין לעשות
מנורה דומה למנורת המקדש מחמת קדושתה (ראה תלמוד בבלי, ראש
.(
השנה, כ"ד ע"א

מתיוונים
יהודים בני המעמד הגבוה בירושלים שהושפעו מאד מן התרבות
.
ההלניסטית. המאבק של החשמונאים היה גם נגד ההתיוונות ולא רק נגד הכובש היווני

נרות
.
שמונה נרות שמדליקים בחנוכיה לזכר נצחון המכבים על היוונים

נס
לפי המסורת נעשה נס בחנוכה כשנמצא פך שמן בבית המקדש
לאחר שחרורו בידי המכבים. השמן היה מיועד להספיק ליום אחד
.
אבל הוא הספיק לשמונה ימים

סביבון
כלי משחק שנהוג לשחק בו בחנוכה. על גביו כתובות המלים "נס גדול
היה פה" בגולה היה נהוג לכתוב "נס גדול היה שם". את השם הציע
בילדותו איתמר בן אב"י בנו של אליעזר בן יהודה מחייה הלשון
.
העברית. ח.נ. ביאליק הציע לקרוא למשחק זה - כרכר

סופגניות
.
מאכל לחנוכה עשוי מבצק ומטוגן בשמן

ספרי המכבים
או ספרי החשמונאים. ארבעה ספרים שונים שיצאו בתקופת ממלכת
החשמונאים. ספרי המכבים א' וב' מספרים מהיבטים שונים את סיפורה
של מלחמת המכבים. ספר חשמונאים א' נחשב כעדות המהימנה ביותר
מבחינה הסטורית. הספרים נכתבו בחלקם בעברית, תורגמו ליוונית ונשמרו
.
על ידי הכנסיה הנוצרית, בעת החדשה הם תורגמו בחזרה לעברית

"על הניסים"
תפילת על הניסים נוספת בחנוכה לתפילת שמונה עשרה (התפילה
המרכזית של היום) ובברכת המזון. (התפילה נאמרת גם בפורים
(
ומסופר בה סיפור פורים

ועל הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל
.
הנחמות ועל המלחמות, שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה
בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה
על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך. ואתה ברחמיך
הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את
,
נקמתם, מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים
ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך, ולך עשית שם גדול וקדוש
בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה. ואחר כך
באו בניך לדביר ביתך, ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות
.
בחצרות קודשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול


פך השמן
.("
הכד הקטן שנמצא בבית המקדש בידי החשמונאים (ראה ערך "נס

פיל
.('
החיה שהיוונים השתמשו בה במלחמותיהם, הטנק של הימים ההם. (ראה 'אלעזר החשמונאי

פרסום הנס
המצווה היא לפרסם את הנס ברבים, לכן נוהגים להניח את החנוכיה בחלון
.
הבית או בפתח, כדי שיראו מבחוץ

צדוקים, פרושים ואיסיים
שלושה זרמים חברתיים בימי בית שני שראשיתם בתקופת ממלכת החשמונאים
בארץ ישראל. הצדוקים ייצגו את אנשי הכהונה והמעמדות הגבוהים, הפרושים
.
ייצגו את המוני העם והאיסיים היו זרם נפרד שישב בעיקר באזור מדבר יהודה

קידוש השם
נכונותו של יהודי להקריב את עצמו למען אלוהיו או למען ערך או אידיאל שהוא
.
מעבר לקיומו של האדם כשהוא לעצמו. ראשיתו של המנהג הוא בתקופת החשמונאים

שמונה ימים
.
שמונת ימי חג החנוכה

שמן זית
השמן שבו נעשה נס חנוכה ושבו נהגו להדליק את הנרות. יש המדגישים את
משחק המלים שמן - שמונה ימים, חשמונאים, כדי להדגיש את חשיבות
.
השמן כסמל לחנוכה

שירי חנוכה
הציונות ראתה בחג החנוכה את אחד מן החגים החשובים
.
ביותר ולכן נכתבו לחג זה בעת החדשה יותר שירים מאשר לכל חג אחר
נזכיר חלק מן השירים: באנו חושך לגרש, נר לי נר לי, כד קטן, נרותי
.
הזעירים, אנו נושאים לפידים ועוד רבים רבים אחרים

תפילת הלל
כל ימי החנוכה מוסיפים לתפילת שחרית את תפילת ההלל, שעיקרה שבח
,
והודיה לאל. תפילה זו נאמרת גם בפסח, שבועות, סוכות, יום העצמאות
.
יום ירושלים ובראש חודש

תקופה
נהוג לחלק את השנה לארבע תקופות על פי לוח השמש. בערך
בחנוכה (21 בדצמבר) חל היום (שעות האור) הקצר ביותר בשנה ומאז
הולך היום ומתארך. היום הארוך ביותר חל על פי לוח השנה האזרחי
.
ב - 21 ביוני. ימי השוויון הם 21 בספטמבר ו- 21 במרץ